| פרסומים: | פרסומים, ספרים, פרסומים אקדמים, תכתובות, בסיסי נתונים |
|---|---|
| תכנים נוספים: | הודעות לעיתונות, הארגון בתקשורת, מצגות, פוסטים, , נושאים |
| ארגונים: | שוברים שתיקה (BtS) |
| תאריך התחלה: | 1 Jan 1988 |
| תאריך סיום: | 28 Feb 2017 |
הניתוח מציג את הנתונים שעולים מדיווחי הארגונים בין השנים 2012-2014, בדגש על ארגונים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראל, כולל דיון על יעילות החוק, מגבלות באכיפה, תרומתו לערכי הדמוקרטיה והשקיפות כלפי אזרחי ישראל והמלצות להמשך.
אין זה סוד שארגונים הטוענים לקידום זכויות אדם זנחו מזמן את הרעיון שגם לאזרחים ישראלים יש את הזכות לחיות בביטחון וכבוד. כאשר הם מואילים בטובם להזכיר זאת, הם מנסים לצאת ידי חובה על מנת להכין את השטח להמשך הקמפיין הפוליטי שלהם נגד מדינת ישראל.
בדומה לסבבים קודמים של הסכסוך הערבי-ישראלי, ארגונים לא ממשלתיים פוליטיים פרסמו מספר רב של הודעות חסרות יסוד המגנות את ישראל. הודעות אלה כוללות טענות לא מאומתות, פרשנות מעוותת של המשפט הבינלאומי ולפחות ואף רטוריקה של עלילת דם. טענות אלו ממוחזרות לאחר מכן על ידי עיתונאים, דיפלומטים, ופקידי או"ם.
כמדי שנה, מכון המחקר NGO Monitor ניתח את הדו"חות הכספיים השנתיים של הקרן החדשה לישראל לשנת 2013, המפרטים את המענקים למגוון רחב של ארגונים לא-ממשלתיים ישראלים. הניתוח מתמקד ב-18% מהמימון שאושר לארגונים ישראלים פוליטיים, המעורבים, ברמות שונות, בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל.
פרופ' ג'ראלד שטיינברג מסביר כיצד ארגוני זכויות אדם ישראלים ובינלאומיים אשר ממהרים לגנות כל הפרה לכאורה של זכויות אדם על ידי ישראל, לא מיהרו לגנות את חטיפת שלושת הנערים, וכאשר הם עשו זאת הם דגלו ב"איזון" אשר תמיד נעלם כאשר ישראל היא היעד לגינוי.
ב-12 ליוני 2014, שלושה נערים ישראלים, גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל, נחטפו בגדה המערבית, במה שמהווה הפרה בוטה וגסה של זכויות האדם. כמו במקרה של חטיפת גלעד שליט, רבים מארגוני זכויות האדם המשמיעים את קולם השכם וערב בכל הקשור לסכסוך הערבי-ישראלי שמרו על שתיקה. רבים מהארגונים שפרסמו הודעות גינוי יצרו מצג שווא של "איזון" באמצעות ביקורת על ישראל או באמצעות האשמת ישראל בחטיפה.
נפתלי בלנסון מסביר כיצד ארגון שוברים שתיקה אינו מנסה "להעלות את המודעות למציאות היום יומית בשטחים", אלא במקום זאת מקיים מסעות הסברה בחו"ל כדי לקדם את דעותיהם הפוליטיות האישיות, ולעודד לחץ בינלאומי על ישראל. אם 'שוברים שתיקה' ואלו התומכים בארגון, אינם רוצים להיתפס כצבועים, עליהם להיות כנים בנוגע למורכבות העומדת בפני צה"ל, ולסיים את קמפיין הדמוניזציה הבינלאומי של הארגון.
איתי ראובני על הפעילות הבינלאומית של ארגונים פוליטיים, ואכן, ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים אוהבים לצאת החוצה במטרה לעקוף את הציבור הישראלי, ולכפות עליו את דעתם בשיח על הסכסוך הערבי-ישראלי.
ג'וש בקון מתאר כיצד שוברים שתיקה מקיימים חלק ניכר מפעילותם בחו"ל במקום להפנות את מאמציהם לקידום זכויות האדם והדמוקרטיה בקרב החברה הישראלית.
2024 כל הזכויות שמורות למכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים (ע"ר) 580465508
